הגשת עררים וערעורים

הורשעת בבית משפט לתעבורה, זאת לא סוף הדרך. יש לך זכות לערער אל בית המשפט המחוזי. גם על החלטות, הן של שופט והן של כל גורם מנהלי אחר, ניתן להשיג על ההחלטה ולהגיש ערר לגורם המוסמך.

יבלת החלטה שנראה לך כי אינה מוצדקת ועושה עמך עוול, פנה אליי לבחינת החומר וסיכויי ההצלחה ללא כל התחייבות.

פעמים רבות ניתנת החלטה על ידי בעל תפקיד אשר מקבל ההחלטה רואה עצמו נפגע ממנה. למשל פסק דין בתיק שניתן על ידי שופט או החלטת קצין להשבית כלי רכב או לפסול רישיון נהיגה.

תשומת לב כי החלטות מסוימות מאפשרות חלון זמנים מוגדר (בחוק או בגופן) להגשת הערעור בטרם תהפוכנה להיות חלוטות (שפירושו של דבר – לא ניתן לערער עליהן עוד והן סופיות). החלטות אחרות מוגבלות בזמן ולכן בשלב מסוים אין עוד טעם להשיג עליהן (למשל החלטת קצין לפסול רישיון נהיגה למשך חודש – ככל שיסתיים החודש – מתייתר הצורך להשיג עליהן) מכאן כי יש חשיבות רבה לבחון סיכויי ערר/ערעור מוקדם ככל האפשר וללא דיחוי.

ערעור
ערעור הנו פניה לערכאה גבוהה בכדי שתבחן פסק דין של שופט. שופט בית המשפט לתעבורה הנו מקביל לשופט בית משפט שלום ולכן ערעור על החלטת שופט תעבורה שניתנה בפסק דין, מוגש לבית המשפט המחוזי (בתחומו נמצא בית המשפט לתעבורה בו ניתן פסק הדין – ערעור על פסק דין של שופט תעבורה בירושלים יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים) אך ורק לאחר שההליך הסתיים. ערעור ראשון הנו בזכות ולכל מי שקיבל פסק דין יש זכות להגיש ערעור לערכאת הערעור. ניתן לערער על ההרשעה, על העונש בלבד ואפשר לערער על ההרשעה ועל העונש.

ערעור על החלטת שופט בית משפט מחוזי מוגש לבית המשפט העליון. במידה שזהו ערעור על החלטה בערעור (גלגול שני), אינה קיימת זכות מובנית בחוק וערעור שני הנו ברשות בלבד. מתוקף היותו של בית המשפט העליון עוסק בעניינים עקרוניים בלבד לא תינתן רשות ערעור (על פס"ד בערעור) אלא במקרים עקרוניים שיש להם עניין עקרוני לציבור כולו. למשל, בשנותיו הראשונות של מכשיר הממל"ז (המכונה מכשיר "ליזר"), כפרו נאשמים רבים באמינותו של המכשיר. נאשמים אלו שהושעו בבית המשפט לתעבורה הגישו ערעור (בזכות) לבית המשפט המחוזי. בתי משפט מחוזיים, שמעו מומחים כאלו ואחרים ופסקו לכאן ולכאן. חלקם קבעו כי המכשיר אמין וחלקם קבעו כי אמינות המכשיר לא הוכחה מעל לכל ספק. בשלב זה הוגש ערעור (ברשות) לבית משפט עליון וזה בחן את הסוגיה העקרונית לעמקה וקבע כי המכשיר אמין. מאז נהנה המכשיר מ"חזקת אמינות" והמשמעות היא כי אמינותו לא עומדת בספק וניתן להסתמך עליו.

לא מעט מקרים עקרוניים בתחום התעבורה הגיעו לבית המשפט העליון והוכרעו שם, למשל היקפה של חזקת הבעלות (עד כמה אחראי בעל רכב על עבירה שנעברה ברכבו כאשר לא ניתן להוכיח כי הוא נהג), עמידתה של השבתת הרכב המנהלית מול חוק יסוד חופש הקניין ועוד.

בניגוד לערעור, ערר הנו הליך ערעור על החלטת גורם שאינו גזר דין של שופט. למשל החלטה של גורם מנהלי או אחר, או על החלטת שופט שאינה פס"ד (החלטה אחרת).

ערר
במקרה של השגה על החלטת גורם מנהלי שמקורה בדיני התעבורה, תהה סמכות הערר בידי בית המשפט לתעבורה. העררים הנפוצים ביותר בבתי המשפט לתעבורה הם ערר על החלטת קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה של נהג וערר על החלטת קצין משטרה להשבית רכב וכמו כן על החלטת שופט לעצור או לא לעצור נהג לבקשת המשטרה. עררים רבים מסוגים אלו מתבררים מדי יום ופעמים רבות מתקבלים עררים, פסילות מנהליות של קצין מבוטלות וכמוהן, השבתות רכב מנהליות. גם עררים לבית המשפט המחוזי, מוגשים כדבר שבשגרה על החלטות שופטי תעבורה (בעיקר בהחלטות מעצר או בהחלטות שופט בעררים שהוגשו על החלטת קצין ופעמים רבות מקבל שופט בית משפט המחוזי את הערר ו"הופך" את החלטת שופט השלום ומבטלה.

בשני המקרים הראשונים, היות שעוררים על החלטת קצין, מוגש הערר לבית המשפט לתעבורה והדיון יערך בפני שופט תעבורה שיבחן את ההליך ואת החלטת הקצין ויחליט האם לאשר את החלטת הקצין, האם לבטלה או האם לקבלה חלקית. על החלטת השופט ניתן לערור לבית המשפט המחוזי.

במקרה של החלטת שופט לקבל או לדחות בקשת מעצר שהגישה המשטרה, הערכאה הנה כאמור בית המשפט המחוזי.

הודעות ערר, מעצם דחיפותן, מוגשות מידית ונדונות בדחיפות. כאשר מדובר בהחלטת פסילה/ השבתה תוך יום או יומיים ואם מדובר במעצר אף באותו יום כולל בשעות הערב או בימי שישי או מוצ"ש בפני שופט תורן (שהנו תורן במיוחד בשביל מקרים כגון אלו).

מתי כדאי להגיד ערעור/ ערר
אנשים רבים המקבלים החלטות שאינן לרוחם מבקשים להגיש ערר או ערעור בשל רגשות כעס או עלבון. לדעתי מדובר בטעות קשה ! פעמים רבות, לצד ההוצאות והזמן היקר, כרוך ערעור/ערר בהחמרת מצבו של העורר/מערער. לכן חשוב מאד שלאחר שאדם קיבל החלטה שאינה לרוחו, יירגע וייגש לבחינת שאלת הערעור/ערר, רק לאחר שקיבל ייעוץ מקצועי של עו"ד תעבורה מנוסה וכאשר הוא רגוע וענייני ובכך, יקבל החלטה מושכלת מקצועית ונכונה ולא יגרום לעצמו סיכונים מיותרים ולצדם, הוצאות נלוות שאינן מחויבות במציאות.

על השיקול שבבסיס הגשת ערעור להיות שיקול משפטי, לאחר שקראנו ובחננו היטב את ההחלטה עליה רוצים לערער ולאחר שניתחנו אותה מול המצב החוקי הרלוונטי. למשל, שתי החלטות דומות של שני שופטים בשני תיקים דומים מאד, יתכן שתהיינה מנומקות באופן שונה. גם אם התוצאה שונה, היכן שהנימוק שנימק השופט יהיה נכון משפטית בדרך כלל לא יצליח הערעור "להפוך" את ההחלטה וערכאת הערעור תדחה את הערעור. ככל שהנימוק יהיה חסר או לקוי משפטית, יגברו סיכויי הערעור. בכדי לבחון החלטה של שופט או כל החלטה אחרת באופן משפטי, יש להתייעץ עם עו"ד תעבורה מנוסה. כמובן שגם אם הוחלט להגיש ערעור, אין די בכך, בדרך כלל לאופן ניהול הערעור תהיה השפעה מכרעת על סיכויי הצלחתו.
לא פעם ראיתי ערעורים שהוגשו באופן שגוי ובלתי מקצועי ובסופו של עניין החמירו את מצבו של המערער.

במידה שאתה שוקל הגשת ערר/ ערעור, פנה אליי לבחינת סיכויי הערעור והערכת סיכוניו. ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות.

פרטי התקשרות:
טלפון: 02-5363520
פקס: 077-555-8758
גלעד נייד: 050-6271124
דור נייד: 054-5453091
דוא"ל: info@meshulam-gilad.co.il
מען לשליחת דואר: גבעון החדשה, ת.ד 197, מיקוד: 9090100